Un dialogue avec la Bible, quelques remarques sur la question de l’intertextualité

Résumé Fr En He

La quête incessante d’une identité, personnelle et collective, ainsi que l’histoire unique de l’hébreu, mène la littérature hébraïque contemporaine à un dialogue constant avec son passé par le biais de la langue. Pour des raisons culturelles et historiques, les mythes bibliques restent une référence incontournable, tant pour les religieux que pour les laïcs, d’autant plus que l’écrivain hébréophone rencontre la Bible, même à son corps défendant, dans le matériau linguistique d’origine dont il se sert pour élaborer son œuvre. Ainsi, l’étude de la littérature hébraïque moderne montre que celle‑ci a établi un véritable dialogue avec la Bible, par le biais d’allusions textuelles et d’utilisation de motifs bibliques devenus des repères culturels. Une place particulière est consacrée à la « Ligature d’Isaac ».

The incessant quest for a personal and collective identity, as well as the unique history of Hebrew, leads contemporary Hebrew literature to a constant dialogue with its past through language. But, for cultural and historical reasons, biblical myths remain an essential reference, both for religious and laity, especially since the Hebrew‑speaking writer meets the Bible, even in its own right, in the linguistic material of the Bible origin which he uses to elaborate his work. Thus, the study of modern Hebrew literature shows that it has established a true dialogue with the Bible, through textual allusions and use of biblical motifs that have become cultural landmarks. Special attention is given to the “Binding of Isaac”.

תקציר: ההסטוריה הייחודית של השפה העברית, כמו גם החיפוש התמידי אחר הזהות הקולקטיבית והאישית גם יחד, גורם לקיומו של שיח מתמיד בספרות בת-זמננו עם העבר, שיח המתנהל באמצעות הלשון. משום כך הדיאלוג עם התנ"ך הוא בבחינת הבלתי נמנע. המשורר (והמספר) העברי, ויהא דתי או חילוני, פוגש בחומרים תנ כיים בהליכי העיבוד של חומר הגלם ליצירתו, הלוא הוא הלשון העברית על רכיביה. השיח נוצר באמצעות רמיזות טקסטואליות, מוטיבים מקראיים ועיבודים מחודשים של מיתוסים קדומים. מקום מיוחד ניתן בפרק זה למיתוס העקדה.