« Ne me rejette pas loin de ta face », l’amour et le divin dans la poésie hébraïque : le cas de Zelda

Résumé Fr En He

Les liens entre le divin et l’amour dans la culture hébraïque sont anciens, ce rapprochement s’est créé depuis la poésie liturgique qui s’est développée à partir du ier siècle de l’ère chrétienne, après la destruction du Temple de Jérusalem. Outre la poésie liturgique, nous nous intéressons ici à la poétesse Zelda, femme de foi issue d’une famille hassidique, qui unit dans son œuvre à la fois le lyrisme religieux et sa propre interprétation de l’amour.

The links between the divine and the love in the Hebrew culture are old, this rapprochement was created since the liturgical poetry which developed from the 1st century of the Christian era, after the destruction of the Temple of Jerusalem. In addition to liturgical poetry, we are interested here in the poetess Zelda, a woman of faith from a Hasidic family, who combines in her work religious lyricism and his personal interpretation of love.

תקציר: הקשר בין האלוהות והאהבה הינו עתיק יומין בספרות העברית, הוא קיים כבר בפיוט הליטורגי שהתפתח לאחר חורבן הבית, החל מן המאה הרביעית לספירה. בפרק זה נעסוק, בנוסף לשירת האהבה הליטורגית, בעיקר במשוררת זלדה, שומרת מצוות ובת למשפחת חסידים ידועה, המשלבת בשירתה הלירית תחושות דתיות מעמיקות וחוויות אינטימיות ואישיות של אהבה.