La politique française de « réparation » des « biens juifs » spoliés :mémoire et responsabilité

Résumé Fr En He

Il y a dix‑huit ans, par le décret du 10 septembre 1999, les autorités françaises instituaient auprès du Premier ministre la Commission pour l’indemnisation des victimes de spoliations intervenues du fait des législations antisémites (CIVS), « chargée d’examiner les demandes individuelles présentées par les victimes ou par leurs ayants droit pour la réparation des préjudices consécutifs aux spoliations de biens intervenues du fait des législations antisémites prises, pendant l’Occupation, tant par l’occupant que par les autorités de Vichy ». La CIVS devra « rechercher et proposer les mesures de réparation, de restitution ou d’indemnisation appropriées ». Quel bilan peut‑on dresser de son action, alors qu’elle est toujours en fonctionnement ? Quel est son apport sur le plan de la connaissance historique ? Quelle signification revêt‑elle dans le domaine mémoriel ? Quel rôle est‑elle susceptible de jouer dans la (re)construction d’un consensus national mis à mal pendant des décennies ? Bien au‑delà de ses aspects financiers, quelle est sa valeur symbolique ?

Eighteen years ago, by a Decree dated September 10, 1999, the French authorities established the Commission for the Compensation of Victims of Spoliations Involved by Anti‑Semitic Legislation (CIVS), "charged with examining claims submitted by victims or other people entitled to, for compensation of damages resulting from the spoliation of property caused by the anti‑Semitic laws enacted during the Occupation by both the occupiers and the Vichy authorities". The CIVS shall "seek and propose the appropriate measures of reparation, restitution or compensation".What is the record of its action, while it is still in operation? What is its contribution in terms of historical knowledge? What significance does it have in the realm of memory? What role is it likely to play in the (re)building of a national consensus that has been undermined for decades? Beyond its financial aspects, what is its symbolic value?

תקציר: לפני שמונה עשרה שנים, בעקבות צו שפורסם ב-10 לספטמבר 1999, ייסדו הרשויות בצרפת ועדה לפיצוי קורבנות גזל רכוש בעקבות חקיקה אנטישמית. הועדה הוגדרה כ"אחראית לבדיקת בקשות אישיות של הקורבנות או של באי כוחם בנוגע לפיצוי עבור נזקים שנגרמו בעקבות חוקים אנטישמיים שנחקקו בזמן הכיבוש הנאצי הן על ידי הכובשים והן על ידי ממשלת וישי". הועדה אמורה "להציע דרכים מתאימות להשבת הרכוש הנגזל או למתן פיצויים הולמים".מה ניתן ללמוד על פעולותיה של הוועדה, הממשיכה עדיין בעבודתה? מהי תרומתה להליך ההכרה ההסטורית ולעבודת הזיכרון? מה אמור להיות תפקידה בשיקום הקונצנזוס הלאומי שהוזנח לאורך עשרות שנים? ומעבר להיבטים הכספיים, מהו ערכה הסמלי?