Littérature arabe en Israël : vers une sensibilité nouvelle

Résumé Fr En He

La cause palestinienne chez les poètes arabes israéliens. Le présent article s’évertue à montrer les mouvements marquant l'évolution de la poésie arabe en Israël, dans un contexte contradictoire. Il souligne trois tendances principales. La première, explicitement militante, développée dans le giron de la Rakah, parti communiste israélien. Destinée à un public particulier et animée par une idéologie de combat, elle sacrifie parfois la poétique au profit de la politique. La deuxième tendance semble d'une nouvelle esthétique poétique basée sur l'individualité et l'expérience personnelle. La troisième voix poétique, profondément intimiste, est représentée par la poétesse Nida Khoury. Son approche de la résistance et du militantisme, ainsi que son approche originale de la langue révèle la profondeur d'une déchirure personnelle et la finesse d'un engagement subtilement exprimé.Enfin, le tiraillement intérieur entre deux appartenances et la recherche identitaire constituent l'un des principaux thèmes qui unissent les poètes de ces trois tendances.

The present article focuses on showing the movements marking the evolution of Arabic poetry in Israel in a conflicting context. It points out three main tendencies. The first one, explicitly militant, developed in the lap of the Israeli communist party Rakah. Intended for a general public and animated by an ideology of fight, it sometimes sacrifices the poetics for the benefit of politics. The second tendency looks for a new poetic aesthetics based on individuality and personal experience. The third poetic voice, profoundly intimist, is represented by the poet Nidâ 'Khoury. Its approach of the resistance and the militancy as well as its original approach of the language reveal the depth of a personal tearing and the finesse of a subtly expressed commitment.Finally, the interior tugging between two belongings and the identical seeking constitute one of the main themes which unite the poets of these three tendencies.

המאמר עוסק בזרמים המרכזיים בשירה הערבית בישראל על רקע הקונפליקט הפוליטי. הוא עומד על שלושה מהם:הראשון, מיליטנטי בגלוי, התפתח בקשר עם המפלגה הקומוניסטית רקח. איכותו הספרותית נופלת לעתים קורבן למסר האידאולוגי.השני מתמקד בפרטי ובאינידיבידואלי תוך כדי חיפוש של אסטרטגיה פואטית חדשה , ואילו השלישי, המיוצג על ידי נידא חורי, מצליח לקיים בכפיפה אחת מיליטנטיות אידיאולוגית ונקודת מבט אינטימית. ההשתייכות הכפולה וחיפוש הזהות הם נושאים משותפים לכל שלושת הזרמים.