Is There Place for a New Watchwoman for the House of Israel?

Résumé En Fr He

In this article, I will discuss the special role that Zeruya Shalev has in the contemporary Israeli literature by the interpretation of the novel Love Life (1997). I shall claim that Shalev, as opposed to canonical Israeli writers such as Amoz Oz, A. B. Yehoshua and David Grossman, does not establish herself as the “watchman for the house of Israel”. Thus, she tells the private-domestic-feminine narrative in a way that does not reflect the Israeli national narrative.

L’objectif de cet article est d’étudier la place unique de Zeruya Shalev dans la narration israélienne à travers le roman Vie amoureuse paru en 1997. À la différence d’auteurs tels Amos Oz, A. B. Yehoshua et David Grossman qui font dans leurs œuvres le lien entre le personnel et le national, Shalev ne se considère pas comme « une sentinelle pour la maison d’Israël » et fait un récit personnel et féminin de façon complètement indépendante.

במאמר זה אבחן את מקומה הייחודי של צרויה שלו בספרות הישראלית דרך ניתוח הרומן ''חיי אהבה'' שראה אור ב-1997. אראה כיצד שלו, בניגוד לסופרים קאנוניים בספרות הישראלית כעמוס עוז, א"ב יהושע ודויד גרוסמן, המחברים ביצירותיהם בין האישי ללאומי, אינה מציבה את עצמה כ"צופה לבית ישראל" בשל סיפורה את הנרטיב הפרטי-הדומסטי-הנשי באופן שאינו משקף את הנרטיב הישראלי-הלאומי.