La réception de l’œuvre de Zeruya Shalev en France

Résumé Fr En He

Cette étude porte sur la réception critique des deux premiers livres de Zeruya Shalev, Vie amoureuse et Mari et femme, respectivement parus en traduction française chez Gallimard en 2000 et en 2002, à partir des dossiers de presse conservés par l’éditeur. Par-delà la réception de ces deux romans, que j’examinerai tour à tour, j’essaierai de suggérer, en mettant cette étude de cas en perspective avec mes travaux antérieurs et en cours (Sapiro, 2002, 2008, 2011a), une réflexion sur que ces critiques nous disent de la réception de la littérature israélienne et plus largement des littératures étrangères en France (j’inclurai les articles parus en Belgique et en Suisse à titre comparatif).

In 2014, Zeruya Shalev won the prestigious Femina prize for foreign literature. This study of the reception of her first two novels translated in French in the written media examines judgments formulated at the two poles of the field of criticism, the pole of small-scale circulation and the pole of large-scale circulation, using Bourdieu’s field theory. Despite the difficulty for a newcomer from the periphery of the world market of translation to gain attention in central places like Paris, Zeruya Shalev obtained both literary recognition and attention from the media targeting a broader public. While the reception of her first novel, Love Life, was surrounded with a sulfurous perfume, the second, Husband and Wife, confirmed her full literary recognition. The paper analyzes the critical reception from four standpoints: morality, form and style, historical perspective and references. This case study is situated in the broader perspective of the reception of Israeli literature and of foreign literature in France.

בשנת 2014 זכתה צרויה שלו בפרס הספרותי היוקרתי "פמינה". מאמר זה בוחן את התקבלותם של שני הרומנים הראשונים שתורגמו לצרפתית במדיה הכתובה הן זו המיועדת לתפוצה בקנה מידה מצומצם והן זו המיועדת לקנה מידה נרחב, אם להשתמש במונחים שטבע בורדיה. למרות הקושי העומד בפני פנים חדשות מן הפריפריה לעורר עניין בשוק התרגומים הבין-לאומי, ובמיוחד במקום מרכזי כמו פריז, הצליחה צרויה שלו לזכות בהכרה ספרותית ובתשומת הלב של המדיה הכתובה המיועדת לקהל הרחב. בעוד שהתקבלות הרומן הראשון, חיי אהבה, היתה אפופה בניחוח שערוריתי, התקבלות הרומן השני, בעל ואשה, אוששה את ההכרה בערכה הספרותי. המאמר יבדוק את הליכי ההתקבלות על פי ארבע נקודות מבט : גישה מוסרית, שאלות סגנון וצורה, פרספקטיבה הסטורית ואזכורים ספרותיים. חקר מקרה זה הוא חלק ממחקר רחב יותר על התקבלותה של הספרות הישראלית וכלל הספרות הזרה בצרפת .