Lumière sur les « MNR » ?Les œuvres d’art spoliées, les musées de France et la Mission Mattéoli : les limites de l’historiographie officielle

Résumé Fr En He

Cet article porte sur la manière dont la Mission d’étude sur la spoliation des Juifs de France ‑ en la personne de son groupe « œuvres et objets d’art » ‑ a traité le cas des spoliations d’œuvres d’art. Il s’est agi notamment du cas des œuvres communément appelé « les MNR », à savoir quelque 2 000 œuvres d’art rapatriées d’Allemagne ‑ et donc potentiellement spoliées ‑ qui au début des années 1950 ont été confiées aux musées nationaux. Ce travail publié sous l’égide de la Mission Mattéoli suscite aujourd’hui plusieurs interrogations : celle‑ci ont trait à la mise en œuvre de la recherche menée, à son fondement en ce qui concerne certains des chiffres avancés, puis aux personnes ou institutions qui en portent la responsabilité. En cela, cet article, fondé essentiellement sur les différents rapports publiés, porte sur ce qui différencie le rapport portant sur les œuvres d’art des autres travaux de la Mission Mattéoli ainsi que sur la nature des décalages constatés, qui mériteraient une étude plus approfondie.

This article analyzes the work of the Mattéoli Commission, which was established in France in the late 1990s, and specifically one of its sub‑commissions, which consisted of representatives of various French national museums and archives and which carried out research on looted art formerly belonging to Jews in France. One of this sub‑commission's primary objectives was the investigation of the so‑called MNR (Musées Nationaux Récupération), approximately 2000 pieces of potentially looted art retrieved from Germany after WWII and consigned to French national museums in the early 1950s after the search for their rightful owners had proved inconclusive. The report on the MNR does however not only differ considerably from the Mattéoli Commission's other publications, but it gives rise to a number of substantial questions: It is unspecific about its authorship and the researchers involved, while the underlying research is characterized by a number of problematic features, such as methodical incoherence and use of nebulous numerical data. This article, which draws on a concise analysis of the Mattéoli Commission's various publications, illustrates the report’s major discrepancies and argues for a fresh approach and more detailed research both on the MNR artworks and on the issue of looted art in general.

המאמר בוחן את עבודתה של ועדת מטאולי שמונתה בצרפת בשנת 1990, וליתר דיוק את עבודתה של אחת מתת-הוועדות, שחבריה ייצגו את המוזיאונים הלאומיים והארכיונים שטיפלו בכאלפיים יצירות אמנות שנגזלו מיהודים בזמן המלחמה, הועברו לגרמניה והופקדו בידי המוזיאונים הנ"ל בשנות החמישים של המאה ה-20. בהבדל מפרסומים אחרים של ועדת מטאולי, הדו"ח שפורסם על עבודתה של תת-ועדה זו מעורר שאלות בנוגע לשיטות החיפושים, לנתונים שפורסמו ולמוסדות הנושאים באחריות. מאמר זה מנסה לאבחן את ההבדלים בין פרסומי עבודתה של ועדת מטאולי ככלל ובין הדו"ח בנידון יצירות האמנות וטוען כי גזל יצירות האמנות דורש מחקר יסודי ומקיף הרבה יותר.