La place de l’hébreu parlé dans la littérature israélienne contemporaine

Résumé Fr En He

Les nouveaux auteurs israéliens et l’hébreu parlé. L'apparition de l'écriture est généralement suivie par l'émergence d'un idiome littéraire qui est typologiquement distinct de la langue de ses écrivains, d'où l'opposition entre littéraire et colloquial. Une tendance particulière dans la littérature israélienne de ces vingt dernières années introduit un grand nombre d'expressions familières dans des textes littéraires. L'analyse des caractéristiques linguistiques recueillies auprès de certains écrits israéliens contemporains - tels que la richesse en intensificateurs, l'utilisation du vocabulaire anglais non spécialisé ou encore l’utilisation du préfixe n- pour le futur de la première personne, peuvent donner une idée quant à la nature de l'hébreu israélien parlé.

The appearance of writing is generally followed by the emergence of a literary idiom that is typologically distinct from the language of its writers, whence the opposition between literary and colloquial. A special trend in the Israeli literature of the last twenty years introduces a large number of colloquialisms into literary texts. The analysis of linguistic features collected from some contemporary Israeli writing, – such as the richness in intensifiers, the use of non-specialized English vocabulary, the n- prefix for the first person future tense as well as a few morphologically induced spelling deviations –, may give some idea as to the nature of colloquial Israeli Hebrew.

כתיבה ספרתית מלווה בדרך כלל בהופעתה של הבחנה ברורה בין האידיום הספרותי ולשון הדיבור. מזה כעשרים שנה הלשון בחלק מן הספרות הישראלית כוללת מרכיבים ברורים של לשון דיבור. במאמר זה ייבחנו גורמים אלו, דוגמת שימוש באוצר מילים שאול מן האנגלית, שיבושים בקידומת הדקדוקית של גוף ראשון עתיד ועוד.